<h1>הגהות שערי דורא סימן ס"ה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
א)ודבש דבורים שלנו דשרי לא מן הפסוק ידעינן דההוא דבש בדבש תמרים מיירי אלא ידעינן לה כדדרשינן ליה בפ"ק דבכורות (דף ז') דכתיב אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ העוף טמא ועוף טמא עצמו אי אתה אוכל אבל אתה אוכל מה שהעוף טמא משריץ. ואיזו, זו דבש דבורים ופריך יכול אף דבש גיזין וצרעין אמרת לא ומה ראית, ומשני מרבה אני דבש של דבורים שאין לו שם לווי ומוציא אני דבש גיזין וצרעין שיש להן שם לווי ואף עפ"י שאנו רואין האיברים של דבורים בדבש (פי' כשמחממין ומרתיחים אותו) אעפ"כ אין לאוסרו בשביל כך דלית להו טעם (ד"ל פי' רגלי הדבורים) (במ"ס אין זה) (רק שיסנן הדבש דרך בגד) והוה ליה כרגלי החמור דמותרין כדאי' בבכורות דנותנין טעם לפגם (כנבילה סרוחה מעיקרא דמותרת) [ופי' אפי' למ"ד נותן טעם לפגם אסור ב)כדאיתא בע"ז (פ' בתרא דף ס"ח) ולא חיישינן שמא דבש גיזין וצרעין מעורבין בו דלא מתערבין יחדג)ומיהו מחלוקת הוא בין ר"ת ור"י בן אחותו כדאמר בפ"ק דבכורות מפני מה דבש דבורים מותר והא כל היוצא מן הטמא טמא לפי שאינו בא מגופו אלא מביאין עשבים בפיהם ומקיאין בכוורת כדי שימצאו לאכול ממנו בימות הגשמים ומטעם זה התיר ר"ת אף דבש גיזין וצרעין דהכי תנן במס' מכשירין (פ"ו מ"ד) סתם משנה דבש הצרעין והגיזין טהור ומותר באכילה. אבל ר"י פסק דאסור מטעם דפרישית לעיל [פי' שפסק כסוגיא פ"ק דבכורות ש"ל]. [שערי דורא הלכ' דבש סימן ס"ה]. א)0מה שאנו אוכלים דבש אעפ"י שהדבורים מתים מעורבין בו יותר מג' ימים משום דהוה נבילה סרוחה ובס' יריאים כתב אעפ"י שמרתיחין הדבש כשמפרידין ממנו השעוה ודבורים מתים מעורבים בהן מותר הדבש שהדבורים נו"ט לפגם. מרדכי אלפסי פ"ב דביצה. ב)0כדאיתא בע"ז אפי' למ"ד נו"ט אסור. (ד"ק) הגה הכי איתא בע"ז פ' השוכר ההוא עכברא דנפל לשיכרא אסר' רב לההוא שיכרא אמר רבא הלכתא נוטל"פ בשרצים מותר. ועכברא בשיכרא לא ידעינן אי טעמא דרב משום דסבר נוטל"פ אסור ולית הלכתא כוותיה אי משום דסבר עכברא בשיכרא אשבוחי משבח איבעיא להו עכברא דנפל לגו חלא מאי א"ל רב הלל לרב אשי הוה עובדא בי רב כהנא ואסר א"ל האי אימרטוטי אימרטט עכ"ל הגמרא. וא"ת לפי"ז האיך אנו יכולים לאכול דבש והלא רגלי דבורים מעורבים בו והיינו אימרטוטי ואפי' אם נפגם הדבש, השרץ עצמו מיהא אסור. ואומר ר"ת דלא חשיבי שרץ אלא עפרא בעלמא ותניא עצמות החמור טהורין עכ"ל. ג)0מיהו ר"ת ור"י פליגי. דבש גיזין וצרעין אין מצוי לנו כלל ולתערובות לכ"ע ל"ח מהרא"י ז"ל.
